המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ושר האוצר משה כחלון חשפו החודש את שמות שתי הקרנות הזוכות במכרז פנסיית ברירית המחדל – הלמן אלדובי ומיטב דש – שהגישו הצעות מפתות של דמי ניהול נמוכים דרסטית מן המצב הקיים כרגע בשוק קרנות הפנסיה. שתי קרנות הפנסיה הזוכות מציעות לכל חוסך שיצטרף לשירותיהן בשנתיים הקרובות דמי ניהול של 0.01% מהסכום הצבור ובין 1.3% (מיטב דש) לבין 1.49% (הלמן-אלדובי) מההפקדות השוטפות. ההטבה תישמר לכל חוסך שיצטרף למשך 10 שנים.
האם מדובר במהלך מפתיע שיצעיד רבים מאיתנו לעבר פנסיה גדולה וטובה יותר? או שמא, מדובר במהלך מבלבל שיכול ליצור את הפעולה ההפוכה? דיברנו עם חיים נתן על הנושא.
חיים, תוכל להסביר לנו למה המהלך נוצר?
המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, מנסה כבר תקופה ארוכה להוביל את דמי הניהול בקרנות הפנסיה מטה, ובעיקר לשפר את מצבם של שכירים לא מאוגדים שמשלמים את דמי הניהול הגבוהים ביותר בשוק – כי המעסיק לא דאג להם. המהלך של הכנסת קרנות ברירת מחדל עם דמי ניהול נמוכים משמעותית, אמור להשפיע על כוחות השוק ולהוריד את דמי הניהול הממוצעים בישראל (3% מההפקדות השוטפות ו-0.3% מהצבירה). במשך שנתיים יש לקרנות הזוכות, הלמן-אלדובי ומיטב דש, את האפשרות לנגוס משמעותית בקרנות הגדולות ולהוביל למגמה הזאת.
מהם היתרונות להצטרף לקרנות אלו?
קודם כל, מדובר בדמי הניהול הנמוכים ביותר בשוק. מחקרים בתחום מראים שהפרמטר החשוב ביותר בחיסכון בקרן הפנסיה הוא דמי הניהול. מי שמשלם דמי ניהול גבוהים ויעבור לקרנות פנסיית ברירת המחדל, יכול לחסוך עשרות או מאות אלפי שקלים עד גיל הפנסיה. בנוסף, מדובר במהלך כולל – במידה ויצליח – שיגרום לתנודות משמעותיות בשוק קרנות הפנסיה וילחץ את דמי הניהול מטה בצורה דרמטית, גם בשאר הקרנות.
מצד שני, הרי יש גם חסרונות?
לדעתי אפילו יותר מהיתרונות. דבר ראשון, מדובר בקרנות קטנות יחסית אשר יש להמתין ולראות כיצד הן ערוכות לקראת גל מצטרפים גדול כפי שצפוי החל מנובמבר השנה. מדובר על קשיים שצפויים במערך שירות הלקוחות ועד תקלות טכניות בטיפול בתיקים החדשים בעקבות העומס והמחסור בכוח אדם. דבר שני, ייתכן מאוד שבעתיד הקרוב ייווצר פילוג סוציו-אקונומי באוכלוסייה על בסיס קרנות הפנסיה. אנשים שמפרישים סכומים גדולים לקרן הפנסיה יעדיפו להישאר בקרנות הגדולות עם הליווי האישי ודמי הניהול הגבוהים יותר, ואילו האנשים שמפרישים פחות יעדיפו את העמלות הנמוכות בקרנות הקטנות (ע”ע הקרנות הזוכות)
אתה מדבר על גרעון אקטוארי?
בדיוק. דמיינו מצב שקרן מסוימת מאופיינת במקצועות של צווארון כחול (עובדים בעבודת כפיים ולרוב בעלי שכר נמוך), ואילו קרן אחרת מאופיינת באנשי צווארון לבן (מעמד ביניים ומעלה בעלי שכר גבוה ביחס לשוק). הדבר עלול להביא למצב שבקרן המאופיינת בצווארון כחול, יווצר גרעון אקטוארי גדול יותר, שמצריך כל אחד מעמיתי קרן הצווארון הכחול לשלם יותר על הגרעון של הקרן כולה. לכן, יש להמתין מעט ולראות כיצד יתפתחו כוחות השוק בחלוקה בין הקרנות.
יש לך טיפ פרקטי לתרום לנו בנושא?
החיפזון מן השטן – תמתינו מספר חודשים לפני שאתם עושים את המעבר. צעד א’: תתמקחו עם הקרן שלכם על דמי הניהול. צעד ב’: תתמחרו את ההפרש שתחסכו בעקבות המעבר. צעד ג’: תראו אם החיסכון הזה משתלם אל מול החסרונות שציינו פה למעלה.
לא יודעים איך מורידים את העמלות מול קרנות הפנסיה? בכמה ניתן? ואיך להבטיח עתיד טוב יותר לעצמכם בגיל הפרישה? בדיוק בשביל זה הוקם מיזם “פרקטי”, מיזם חינוך פיננסי ראשון מסוגו בישראל, שמעניק לכם בתחום פיננסי לבחירתכם את כל הידע הרלוונטי לכם שיעזור לכם להתנהל מול הגופים ולחסוך כסף רב. הדרכה אחת ממוקדת של 4 שעות בליווי פגישה עם מומחה פרקטי אחד על אחד לניתוח מצבכם האישי.
